הספארס – ובעיקר מאמנה – נתנו להיט מתנה: אליפות
כמה הספארס היו קרובים לנצחון כשהיה 93-89 עם 28 שניות, ומאנו ג'ינובלי על הקו לזריקת שני פאולים? בילי סימונס אמר שהוא ראה את אנשי ה-NBA מביאים את גביע האליפות ומחביאים אותו תחת השולחן שהיה קרוב לשלוחן האנליסטים של ה-ABC, ומג'יק בראשם.
מאנו קלע רק אחד מהשניים, טים דנקן ישב על הספסל במקום להיות שם, ואחרי עוד איבוד של מאנו מיאמי הישוו, ואז ניצחו. ישנם לי כמה דברים לומר על המשחק, ושוב ללא סדר מסויים אלא לפי איך שהם קופצים לראש:
***לא זכור לי משחק גמר פלייאוף שהיה כה ברור בכיס של קבוצת החוץ, ושהיא מצאה דרך להפסידו. שני דברים קרו בסוף: מאנו ג'ינובלי שאחרי משחק נפלא אחרון שוב היה נורא ואיום, היה על הפארקט במקום דני גרין או גארי ניל. הוא נראה עייף, מבולבל, ואיבד 9 כדורים שעלו לספארס במשחק. לעתים גרג פופוביץ' סתם מתעקש ועושה דווקא. כתבתי על כך, והערב ראינו זאת שוב. הוא מתעקש לשחק עם מאנו, והוא הפסיד אליפות – לדעתי – בגלל עקשנותו.
***לא רק שגרג פופוביץ' הוא האשם הראשי בהפסד הספארס בזה ששיחק את רוב המשחק עם מאנו ג'ינובלי, וברגעים הכי קריטיים הושיב את טים דנקן בחוץ, הוא היה גם מפסיד עלוב במסיבת העתונאים כשהוא לא מפסיק להעליב האת העתונאים השואלים שאלות בתשובות ציניות, תשובות לא לעניין, והגבות בהן הוא נותן לעתונאים השואלים להרגיש מטומטמים. כל מה שהם עושים זה למלא את תפקידם. והפלח? במקום לענות השקט ולעניין, הוא לא מפסיק להיות ציני, מעליב, מזלזל, ופוגע. כשעתונאי שואל, הוא מגיב בתשובה מלאה ארס, כאילו העתונאי אשם שהוא – פופוביץ' – האשם מספר אחד בהפסד. אף פעם לא ראיתי מאמן עוקץ ומלגלג כמוהו בעצם תשובותיו בנות 5 המילים. הוא היה ממש גס, ציני, עוקצני, סרקסטי, אירוני, ומרושכ בתשובותיו. שיילך לעזאזל.
***במסיבת העתונאים הפלח נשאל מדוע הוא לא ציווה לעשות פאול על אלן. הוא ענה,"זאת שאלה אירופאית, נכון?". הוא מכיר עם מי יש לו עסק (כולל רוב גולשי האתר) שגם הם ישאלו אלף פעמים למה לא עשו על אלן פאול. הסברתי כמה פעמים שנעשו כאן מחקרים על גבי מחקרים בנושא ויש כאן חומר של שנים. האמריקאים, שמנצחים את שאר העולם ב-30 הפרש ויודעים את המשחק יותר מכל אחר יודעים שעדיף לחיות עם נסיון לשלשה נגד הגנה מפאול מכוון. למה? בפאול מכוון קולעים את הראשון, ואז קלינג בחישוק בשני עם סכוי גדול לריבאונד התקפי וסל, או סל ופאול, מקרוב. הסיכויים לימדו כאן את המאמנים שיותר משתלם לחיות עם נסיון השלשה ליריב. אז שבישראל ובאירופה יעשו פאולים במצב כזה, והאמריקאים לא יעשו פאולים במצב כזה. זהו. END OF STORY!
***טים דנקן בן 37. הוא נתן חצי משחק שלא ראיתי טוב ממנו מסנטר כבר שנים רבות. אני לא מאשים את פופ שהוא נתן לו לשחק את כל החצי הראשון כי הוא היה נפלא כל כך. כנראה שפופ רצה לברוח קדימה ולכן לא חס על דנקן. בכל המחצית השנייה ראיתי דנקן אחד לחלוטין: עייף, ודי מדופרס. אבל בכ"ז הפלח לא כלל אותו בין השחקנים ברגעים הקריטיים ביותר של המשחק – בסוף הרבע הרביעי, ובחלקים מהארכה. ברור שתיאו ספליטר הוא לא טוב מספיק להחליפו. אבל יש לספארס את דחואן בלייר. אני יודע שזה תקליט חוזר, אבל תן לבנאדם צ'אנס: הוא אמיץ. הוא פייטר.הוא רחב כתפיים וחזק. הוא לא פוחד מלברון או מאף ייצור אחר בעולם. הוא לוחם עז. תן לו. תן לו. תן לו במקום לחסל את דנקן, ואני לא בטוח שהזקן יצליח להתאושש עם יום מנוחה אחד . אפילו מאט בונר יכול לשחק סנטר ולהחליף את דנקן טוב יותר מספליטר.
***לברון ג'יימס. כבר כתבתי שאף פעם בחיי לא ראיתי שחקן כה רע שהיה כה טוב. כאוהד ההיט ממש קללתי אותו כמה פעמים במשחק כשעשה דברים ממש מטומטמים, כגון לשחרר ג'אמפים בזמן הלא נכון; לאבד כדורים כטירון (6), ולהיכנס לפקעות של שחקנים שומרים. אבל כמה שהוא היה רע, ניצח למיאמי היט את המשחק בלחימה, הסתערות, חוסן אדיר, לחץ בלתי פוסק, התקפה-התקפה-התקפה, והדיפת התקפות הספארס כשגופו החסון והאלימות שבכל שפת גופו ופניו, לא נתנו לחבריו בהיט להיכנע. עם 22 שניות לסיום הזמן הרגיל כשנצחון הספארס היה בטוח 999 ל-1,000 (אני הייתי מוכן באותו רגע להתערב על כל סכום שהספארס מנצחים) היה טיים-אאוט. אני הבחנתי בפניו מין ייאוש. הוא ידע שהפסד יוריד אותו ואת המוניטין שלו שאולה. אבל לפתע הוא התרומם, וראיתי מבע אחר לחלוטין בפניו – מבע של לוחם שהחליט להילחם עד טיפת הדם האחרונה. והוא ניצח. הוא הפך אזלת יד ואימפוטנטיות של המחצית הראשונה ורוב הרבע השלישי לנצחון שידובר בו שנים על גבי שנים. הוא הפך כמעט ותרנות וחוסר אונים, לאות ומבוכה, כישלון ורפיסות, לנצחון הסטורי. רק חוסר הויתור שלו שהדביק את כולם הביא את הישועה וההכרעה למיאמי היט. אין לו את הכשרון והיכולת של מייקל. פשוט אין לו. אבל אגיד לכם דבר אחד עליו: היום גיליתי בו לוחם עז ואמיץ, שלא מוכן לקבל מפלה ותבוסה כאופציה. ללא לברון למיאמי היט לא היה כה צ'אנס, ולי היה זה ממש מפליא לראות כיצד לחימתו ואי וותרנותו מחפים על פגמים רציניים במשחק ההתקפה שלו, וכך – למרות משחק די חלש של איבודי כדורים ואחוזי קליעה מביישים – הוא היה גיבור הנצחון.
לפני המשחק הוא אמר: "אם אנחנו נופלים הערב, בדבר אחד אתם יכולים להיות בטוחים: אני לא משאיר אפילו טיפת אנרגיה אחת על הפארקט!". הוא באמת לא השאיר. וכשזה נעשה בנצחון, האושר כפול ומכופל.
***תצחקו על כריס בוש כמה שתרצו, ותקראו לו 'בושית', אך הגבר הרזה הזה נתן הערב את נשמתו, ושלושת האופנסיב ריבאונדים שלו היו הריבאונדים החשובים ביותר של המשחק. הם הביאו לשלשה של אלן, לשלשה האחרונה של מייק מילר, ולסל שלו עצמו. את הריבאונדים הללו הוא קטף כשהוא מעל ומעבר כל המנתרים האחרים, ובטלוויזיה הגדולה שלי ראיתי אתהמאמץ האדיר שהשקיע בניתורים הללו. כאילו אמר, "אני חייב לקחת אותם ולתרום לנצחון". אז תלעגו לו, תצחקו עליו, אבל הערב הוא שיחק כגיבור ממש, ורק רצונו הביא לו את שלושת הריבאונדים הללו שבלעדיהם לא היתה להיט תפילה.
***ההיט החליטה לא לתת לקלעי השלשות של הספארס מרווח קליעה חופשי. הם קלעו 5 מ-18 כשכמעט כל זריקה נעשית תוך מהירות רבה מדי, או יד בפנים. אבל לכן גם לא היה דאבל-טים על דנקן ולכן הצלחתו הגדולה. הספארס טובה מדי וההיט לא יכולה למנוע ממנה הכל. אז אולי מניעת השלשות על חשבון נקודותיו של דנקן היתה החלטה נכונה.
***דני גרין היה הסובל הראשי עם ערב של 1 מ-7, כי גרין מלבד זריקת השלוש שהוא פתאום גילה, הוא שחקן די בינוני בכל האספקטים האחרים של המשחק. הוא מגן לא רע, אבל זהו זה. אין לו את הניתור, הסערה, והרצון להגיע אל פי הטבעת שיש לקאווי לנארד. לנארד היה מצויין. דני גרין – גרוע וחלש וכמעט לא תרם. פשוט לא נראה על הפארקט.
***טוני פרקר הוא טוני פרקר. אבל ברבע הרביעי ובהארכה הוא הפך לצל של עצמו. הוא נפל מהרגליים. השלשה הנפלאה שקלע היתה יותר מזל משכל, אבל בגדול לטוני פרקר אין ג'אמפ מסוכן מרחוק. הסכנה ממנו הן בחדירות כשהוא כמעט בלתי עציר ע"י שומר אחד. למזלה של ההיט הערב כמעט תמיד נמצא גבוה שהגיע לעזרה אחרי שהוא עבר את שומרו. היחידים שמסתדרים איתו פחות או יותר הם לברון ודוויין, אבל ברגעים רבים יש להם מטלות אחרות בשמירת אנשים אחרים.
***לדוויין ווייד היה משחק בינוני-פלוס. 14 נק' ב-6 מ-15 עם 4 ריב' ו-4 אסיסטים. אבל ההיט חייבת את דוויין אפילו ביום בינוני. כשהוא על הפארקט נראה כאילו שמוראל החמישייה כולה בעלייה. הוא חשוב להיט אפילו ביום בינוני.
***מריו צ'אלמרס הוא נכס במשחקים על הקו. הוא פייטר; הוא גיימר; והוא לא חושש לעשות דברים ולזרוק לסל. הוא היה טוב מאד עם 7 מ-11 ורק 3 איבודי כדור, ושמירה די טובה על פרקר – בכל מקרה הטובה ביותר עד עתה בכל ששת המשחקים.
***מיאמי היט בכללה היא קבוצה ללא חת. כל קבוצה אחרת שאני יכול לחשוב עליה היתה מוותרת. הגאווה של ההיט לא תרשה לה להיכנע ולוותר עד הסוף המר. אפשר לשנוא את ההיט אבל אי אפשר שלא להתפלא משבע הנשמות שלה.
***ספואלסטרה? ישנם כאן כמה המלגלגים עליו נון-סטופ. היי, הוא נצחון אחד מאליפות רצופה שנייה, ועונה אחת מקום שני. הוא היה מצויין הערב בהחלפות ובלקיחת טיים-אאוטים. הכל בזמן, וכל ההחלפות הגיוניות ובמקום. שילעגו לו כמה שילעגו – הוא היום המאמן המנצח ביותר ב-NBA, ועשה בית ספר לפלח בסוף המשחק כשהמשחק היה על הקו. אולי זה לא היה "בית ספר" כמו הפאשלות של הפלח, אבל בגמר ה-NBA ישנה נקודה תחתונה: נצחון או הפסד. הוא ניצח הערב והכריח משחק שביעי.
***משחק שביעי בין שתי הקבוצות הטובות בליגה. מה עוד אפשר לבקש ולדרוש? כדורסל מרתק מהשנייה הראשונה עד האחרונה. משחק שח-מט בין שני מאמנים העושים מהלך לכאן ואז בא מהלך נגדי. כדורסל בתפארתו לכל האוהדים, ומאחר ובינתיים אף אחד עדיין לא הפסיד, עדיין נשארה תקווה לכולם. יום חמישי בערב תהיה לנו מלחמת עולם! EPIC THEATER! אין דבר יותר מטרף משתי המילים "GAME SEVEN" בספורט, ובעיקר כשזה גמר ה-NBA. הביאו חגורות בטחון. מה שכיף לראות זה שבין שחקני שתי הקבוצות ישנה הערכה הדדית ואפילו ידידות. לחיצות הידיים לפני המשחק הן אמיתיות. אין כל שנאה בין השחקנים, רק יריבות עד הסוף בין הטובים ביותר.
מה עוד אפשר לבקש?
משחק מהטובים שהיו
למה השופטים לא הולכים למוניטור אחרי מהלך כמו של מאנו 5 שנ' לסיום בשביל להחליט בשקט שבאמת לא היתה עבירה?
אני לא בטוח שמותר להם ללכת למוניטור כי "עבירה" או "לא עבירה" זו החלטה סובייקטיבית, שלא כמו "חוץ" או "קשת" או "ש שניות"
בגל מקרה, אילו הלכו היו רואים 3-4 צעדים של ג'ינובלי
יכול להיות, אין לי דעה חד משמעית אבל במוניטור הם יכולים לראות את זה מכמה זוויות ולא רק מאיפה שהם עמדו ואפשר לקבל החלטה יותר מושכלת מאשר באותן שניות לחוצות שבאו אפילו בלי טיים אאוט לפניהן בשביל להתארגן. בכל זאת שופטים צריכים מלא ביצים בשביל לשרוק דבר כזה ובגלל כל הטירוף של המשחק ב-90% מהמקרים, השופטים יעדיפו פשוט לא לקחת את השריקה.
בשנה שעברה היה סיפור מאוד מאוד דומה למכבי נגד פנא במשחק 5 על העלייה לפיינל פור. ברגע שאתה מאפשר מוניטור אתה מוריד לחץ מהשופטים כי הם יכולים לקבל החלטה בתנאים סטריליים (כמובן שעדיין אפשר לטעות אבל הם יכולים להתייעץ, לראות מעוד זוויות וכו')
הייתי מוסף את שתי החסימות החשובות של כריס בוש. אחת על פארקר ואחת על גרין.
צודק. שכחתי. שתי החסימות היו קריטיות
פופ פישל נכון. אבל זה לא אומר שספולסטרה עשה לו בית ספר. לזרוק שלשה בלי תרגיל ולקפוץ לריבאונד התקפה זה לא מי יודע מה מורכב. כמו שאתה אומר לפעמים, גם מאמן תיכונים היה נותן הוראה דומה. ספולסטרה לא יודע להביא שחקנים כדי שישחקו במיטב שלהם ולא יודע לבנות להם תרגילים מתאימים. הסיבה היחידה שהם מנצחים זה בגלל שיש להם כל כך הרבה שחקנים טובים שלפחות כמה מהם יתעלו.
פתאום מילר שהוא שכח אותו על הספסל חצי שנה נותן משחק או שניים. פתאום באטייה נזרק לקצה הרוטציה, אנדרסון בפנים אנדרסון בחוץ. קול היום לא שיחק דקה (לפחות לא שמתי לב אליו). אני מבין שמאמני העידן החדש אוהבים לעשות התאמות ולא להיות מקובעים(שזה דבר טוב), אבל מה זה לדעתך עושה לביטחון של שחקן כאשר הוא נכנס ויוצא מהרוטציה לפי משחק אחד שהוא שיחק. כאלה מהלכים מוציאים את הביטחון העצמי מהשחקנים. אתה אומר שאם מיאמי יהיו אלופים (וזה עדיין לא נגמר אז אל תתהלל, החוגר עדיין לא נפתח) זה בזכות ספולסטרה אני חושב שזה למרות ספולסטרה. אין לי ספק שאם היו חילופי מאמנים הסדרה הזאת הייתה נגמרת 4-1 4-2.
ומהצד השני פופ שהולך עם השחקן שלו באש ובמים זה גם מוגזם. אני לא בטוח שאפשר להאשים אותו על הקטע עם ג'ינובילי (למרות שמאוד קשה לא). פארקר נתקע בכדרור ולא הוביל את ההתקפה כמו שצריך, ובהגנה כל הזמן הובילו אותו למיסמאץ' מול לברון. ניל וגרין לא פגעו. דאנקן נתן חצי ראשון מהסרטים וחצי שני לא משהוא (פה הקרדיט להגנת מיאמי). נשאר לו רק לקוות שג'ינו יעשה ניסים. וזה לא היה רחוק מכך אם היו שורקים לו לעבירה היית כותב טור אחר(לא שאני מתבכיין על השופטים).
בנוגע ללברון לא אמרת את הדבר הכי חשוב שלברון עשה במשחק- הוא עשה לפארקר את המוות בהגנה, וזה הדבר הכי חשוב שהוא עשה כל המשחק.
לא ממקום מזלזל חס וחלילה אבל אני חושב שאתה טיפה מתבלבל בהבנת המילים בפתגם,וגם אם לא – בטוח יש פה גולשים שלא מכירים אז שיהיה בשבילם:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%92%D7%A8_%D7%9B%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97
למה? כל עוד החוגר עדיין על הכתפיים או על המותניים והוא לא נפתח אז לא מתהללים. החוגר כרגע מחכה לקרב אחרון שיכריע מי ניצח במלחמה. להיפך זה מאוד תואם את משמעות הפתגם.
החוגר הוא האיש, החגור זה החפץ. השילוב של הפתגם מדוייק רק פספסת מעט במילים
ספואלסטרה לא עשה שום בי"ס. הוא רק החליט ברגע האחרון ללכת עם מילר בחמישייה, החליף מצויין, ולקח טיים אאוטים בדיוק משחק. הכי חשוב – הוא היה המאמן המנצח.
מה עם תרגילים? מה עם הבאת יכולת הסגל למקסימום? מה בדיוק יתרון בזה שהוא החליט להכניס את מילר בחמישייה? היה לו חרא של משחק בסה"כ. טיים אאוטים זה לא רק תזמון זה גם מה אומרים במהלכם. אני לא מרגיש שהטיים אאוטים שלו נותנים השפעה חיבית במיוחד על המשחק. חילופים מצויינים? היו לו כמה חילופים עוצרי מומנטום(של ההיט) לדעתי.
מנחם, למה לדעתך ספולסטרה לא שיתף בכלל (אפילו לא דקה אחת!) את נוריס קול והאסלם?
בכל מקרה, מיאמי מנצחים על אף 3 רבעים רעים שלה ויכולת התקפית רעה של לברון ברוב שלבי המשחק. מדהים שהרגעים הטובים ביותר של לברון הם דווקא רבע שלישי – תחילת רבע רביעי, במאני טיים הוא עושה יותר מדי שטויות, איבודי כדור וחדירות חסרות טעם.
אפשר להיות מעודדים מכך שמיאמי ניצחה למרות שקלעה באחוזים לא טובים, לברון 11 מ26, בוש ו-ווייד גם הם לא הבריקו.
זה הכל עניין של אינטואיציה. קול לא שותף לדעתי כי פרקר עובר אותו כמו רוח.
עבירה על מאנו במהלך האחרונה לא היתה!!! מה שהיה ברור יותר, זה שהוא עשה 3 צעדים (!!!) לפני שהוא איבד את הכדור. זה היה ברור, שאני לא מבין את המתלוננים.
איך אחרי ההחטאה של וויד הספרס לא לקחו טיים אאוט שהיה להם!?! בלי פארקר על המגרש, וכשג׳ינובילי מוביל את הכדור. עזבו את זה שדאנקן לא היה על המגרש בשניות שלפני ההארכה, זה עוד יש תירוץ של צורך בזריזות על חילופים בהגנה וכו׳. אבל זה לא היה לי ברור!!!
עכשיו מיאמי בבית במשחק 7. ואחרי ששני המאמנים פתחו את כל הקלפים. זה יהיה משחק של מי מוציא לפועל טוב יותר. איזה אקס פאקטור יתעורר. ו……לברון ג׳יימס.
קשה לי להודות בכך אבל אתה צודק, היה צעדים. יהיה משחק לפנים
פופ לא לקח פסק זמן כי הוא חשב, ובצדק, שהסיכוי הכי טוב שלו לעשות סל במצב שנוצר הוא open court ובאמת ג'ינובלי הגיע למצב לא רע, עבירה או לא עבירה צעדים או לא צעדים זה פחות ממין העניין.
אני מסכים איתך שהיה צריך לקחת שם פסק זמן.
אני חושב שהסיבה שפופ לא לקח שם פסק זמן הוא שהחל מהמשחק השני או השלישי לדעתי אחד הדברים שספרס הלכו על זה לתקוף את הסל כמה שיותר מהר אחרי סל או החטאה של מיאמי, לשרוף את הפרקט מהר ולהגיע לסל של מיאמי. לא לעצור את השטף.
זה עבד להם די טוב יש לומר ולכן הוא גם הלך על זה בפוזיישן האחרון בלי טיים אאוט.
אגב, הם היו מרחק שריקה לפאול כדי שזה יעבוד גם הפעם…
צודק לחלוטין. ההשפעה היחידה של המאמנים במשחק ה-7 היא מי משחק. מלבד זאת, שתי הקבוצות משחקות את המשחק הרגיל שלהם שאפילו אני יודע בע"פץ הרוטינה הרגילה. זאת תהיה שאלה של למי הולך יום, ומי בא לשחק.
לצערי זה הכי מזכיר את לייקרס בוסטון מהאליפות האחרונה של קובי.
לספרס היה הצ'אנס שלהם היום, זה מאוד יפתיע אותי אם בכלל יהיה לכם אחד במשחק 7
במשחק 7 אין חוקים. הכל יכול לקרות. גם אני מאמין שההיט תתנפל על הספארס כדוב שכול, אבל לעולם אין לדעת.
הפעם אפשר לקרוא לו בפה מלא- כריס בוש.
שיחק אותה הלילה.
רק הבוקר כשחזיתי שוב בכמה חלקי משחק גיליתי כמה בוש היה מצויין בחצי השני ובהארכה!
כן. הלילה הוא הופיע כמו שצריך.
אגב אפשר להגיד בפה מלא אחרי הלילה – לינארד הוא השחקן המשלים הכי טוב בליגה. שווה כל סנט שישימו עליו. אין שום דבר שהוא לא יכול לעשות ואני אומר את זה למרות שיצא לו 1-2 מהעונשין שם דקה לסוף.
הוא אחד הצעירים שהכי לא סופרים ממטר את הכוכבים למיניהם, עושה הכל נכון ונראה שהוא בכלל לא מרגיש שהוא בפיינלס.
נמצא היורש של מר.פונדמנטל?
מנחם לא ציינת את התרומה האדירה של הציפור בהארכה 10 נקדות ועוד11 ריאונדים בכלל ובעיקר גג ענק לגמאפ של הצרפתי 32 שניות לסיום שזה לדעתי היה נקודת המפנה ששברה אותם בסוף הארכה ואני כתבתי כמה פעמים באמצע המשחק איפה דני גרין פשוט העלימו אותו במחצית השנייה אם הוא היה נכנס לענק דאנקן היתה טבעת שישית ותודה על הסיקור
צודק לחלוטין!
תגובה בשמו של אהרון שדה (נמצא בחופשה ללא אינטרנט)
"טעויות לא אופייניות של פופוביץ' הפסידו משחק שכבר היה גמור"
אל תשכחו את שני הבלוקים המדהימים של בוש בדקה האחרונה
צודק לחלוטין. רק הבוקר שמתי לב לזה בשידור חוזר
זה היה יותר הפסד של הספרס מאשר ניצחון של ההיט, אבל לפחות קיבלנו משחק מצוין ומותח. נקווה שמשחק 7 יהיה גם צמוד שכזה.
יותר נכון, זו היתה מתנה שהספארס נתנה להיט.
מג'יק אמר שזה היה אחד ממשחקי הגמר הטובים והמותחים שהוא זוכר.
האמת, זה היה משחק אדיר. להבדיל משאר המשחקים בסדרה (חוץ מ-1 אולי) המשחק הזה היה גמר אמיתי. נהנתי מכל שנייה שצפיתי בו.
הספרס יצאו פראיירים וזה מאוד לא אופייני להם, אבל היי, SHIT HAPPENS.
אני מקווה שהספרס ימצאו דרך להתגבר על המכה המורלית הזו, ויבואו לתת הכל במשחק 7 ולקחת אליפות אחרונה בהחלט בהרכב הנוכחי. קשה לי להאמין שתימצא שוב סיטואציה כזו שתאפשר להם לשייט במערב בקלות כזו, וזה ככל הנראה הצ'אנס האחרון שלהם לפני שמרכז הכובד יעבור לחברה הציעירים יותר. גם אם דאנקן וג'ינובילי ישארו הגיל כבר עושה את שלו ויהיה מרגש לראות אותם מסיימים על הפסגה פעם אחת אחרונה.
תלוי כמה כוח נשאר לדנקן, ג'ינובלי, ופרקר אחרי משחק אמש. בעיקר פרקר שנראה ממש חיוור על הספסל כשהוא בקושי מסתדר עם הנשימה.
הדברים כבר נכתבו אבל שוב. פופוביץ' הפסיד את המשחק ואולי את הסדרה בכמה מהלכים של עקשן שהולך עם הראש בקיר ולא מרגיש את המשחק. אחד -החמישייה הנוראית שעלתה בפתיחת הרביעי החזירה את ההיט למשחק, במקום לגמור את המשחק בדקות האלה ולהמשיך את המומנטום מסוף השלישי. שניים -מאנו היה איום והמשיך לקבל דקות בדיוק כמו במשחק הרביעי – איון לזה שום סיבה ושום הסבר .
ובסוף דאנקן לספסל לא פעם אחת אלא פעמיים כדי לקבל שתי שלשות על הראש מריבאונד התקפה.
ו"כן צריך לעשות עבירה בהובלת שלוש או לא צריך" – בסופו של דבר זו החלטה של מאמן יש נתונים גם למה כן כדאי לעשות עבירה וכל מצב צריך לנתח לגופו ולא להגיד בפשטות שאפשר להחטיא את השני , לקחת ריבאונד ולקלוע. יש נתונים שמראים שהסיכוי לריבאונד התקפה אחרי פאול הוא מאוד נמוך, בנוסף תלוי מתי עושים את העבירה, איך(שלא תהיה טעות במקרה כשעולים לקלוע שלוש) ועל מי.
לכל מאמן יש את הפילוסופיה שלו ויש מאמנים שכן היו עושים עבירה שבמקרה הזה הייתה מתבקשת מאוד .
היו הזדמנויות לעשות עבירה ולדעתי היא הייתה ממש מתבקשת,
בכל מקרה יותר מדי טעויות של פופוביץ' הכריעו את הכף, ואי אפשר לבוא בשום טענות לשופטים – שום טענות !
בס"ד
בנב"א מקובל לא לבצע עברה על זורק משלוש גם לא לפני העלייה לזריקה. מנחם התייחס לזה בכתבה על המשחק עצמו.
זה כתוב בכתבה כאן!
"הולך עם הראש בקיר" זאת ההגדרה הטובה ביותר לפופוביץ' אמש!
בס"ד
לגרין היה 5-1 מהשלוש ולא 7-1 ועד כה 43-26 (60.465%) כשאחרי חמישה מש' היו לו 38-25 (65.79%).
אם היה אפשר הייתי נותן לשתי הקבוצות את הסגנות וסוגר את הסדרה.
אף אחת מהן היא לא אלופה ראויה בעיני.
למג'יק היתה דיעה הפוכה לחלוטין. הוא אמר שהלוואי שהיו יכולים לתת שני גביעי אליפות!
זה גם מה שאני חושב, משחק מהיותר משובחים שראיתי ובאופן כללי הבלאו אאוטס שהיו במשחקים 2-5 מוכיחים דווקא כמה טובות 2 הקבוצות האלה מבחינת ביצוע ומנטליות
דדי, ממש ללא כל נסיון לפגוע בך, אני יודע שמבחינת חוקי שכר, טריידים אפשריים, פרי אג'נסי והכל – כולנו כולל אני יכולים ללמוד ממך. אבל בכל הרצינות אני מרגיש יותר ויותר שיכולת האבחון שלך על הכדורסל עצמו היא לקוייה ביותר. לא משנה מי תנצח – היא תיכנס להסטוריה כקבוצה גדולה, והסידרה הזאת כאחת המעניינות והסוערות מכולן. מי שתנצח תהיה אלופה גדולה שעברה גיהנום כדי בכלל להגיע לגמר.
זכותך לחשוב ככה וזכותך לטעות.
אף אחת מהקבוצות האלה לא מנצחת אפילו אלופת עבר אחת.
נקודה.
יש משהו במה שדדי אומר פשוט לא הגיוני שאלופה אשכרה לא מסוגלת לנצח שני משחקים רצוף ולשמור על מומנטום משך סדרה שלמה.
זה המשחק הצמוד היחידי שקיבלנו בסדרה מתוך 6.
למעט דאנקן(שטבעי שגם נתן את המשחק הטוב ביותר שלו כשכל ההגנה בכלל לא מתרכזת בו) אף שחקן דומיננטי לא בלט בכל המשחקים בסדרה.
לברון הוא אכזבה עצומה כי כשהוא עוצמתי כמו שהיה משך כל העונה הרגילה כשההיט נראתה גדולה בכמה דרגות על כל הליגה אז זה היה נראה קל מאוד.
הוא שוב נחנק בסדרות גמר וזה איתות אזהרה.
לדעתי הוא היה נוראי אתמול, לא טוב לא בינוני, פשוט נוראי. מי שלא ראה וקרא רק על טריפל דאבל ב-50 דק' עוד יחשוב שאני משוגע אבל הוא פשוט היה נוראי.
היה רגע לקראת הסוף שאמרת לעצמך שאם ספולסטרה לא לוקח טיים אאוט או מוציא אותו אז לברון מפסיד לבד את המשחק.
המזל הגדול שלו זה שהפלאח הוציא את דאנקן, בוש לקח ריבאונד כמו גדול ואלן קבר שלשה שהיא 11 בדרגת קושי מ-10.
פשוט לא להאמין.
יחד עם זאת אני לא יודע אם מיאמי הזאת לא יכולה לנצח את דאלאס של לפני שנתיים או אפילו את הלייקרס או הספרס של לפני כמה שנים.
צריך לזכור שמיאמי עם הסמול בול שלה והטרנזישטן כשהוא עובד חלק עם וויד בריא זה סגנון פשוט רצחני שיודע לרצוח קבוצות המבוססות על קלעים ומכריח דברים מסוימים שקבוצה כמו דאלאס לא דווקא רגילה אליהם.
לטעמי מיאמי כשהיא ללא עייפות וללא פציעות היא כן אלופה ראויה למרות שזה בסתירה גמורה לאיך שהסדרה הזאת נמשכת שממנה יוצאת כביכול אלופה שהיא ממש לא נראית אלופה מאיימת.
קשקוש
ומה שמדהים הוא שאתה אוהד של אחת האלופות הפחות ראויות שהתמודדה עם נמושות בגמרים, ובין פניניך הרבות גם התפארת בניצחון על פיניקס סאנס בפלייאוף והדחה לאחר מכן. שיא העולם בחוסר אובייקטיביות!!!
לדדי
לגבי צ'אלמרס: היו לו 5-4 מהשלוש (6-3 משתיים), אך גם שני אס' לעומת שלושה אי'.
לגבי פארקר: 23-6 מהשדה זה לא בינוני אלא גרוע (26.1%).
כל הביקורת שלך על פופוביץ היא שהוא מסרב לשחק את "המשחק" מול העיתונאים, ומול סטרן, ומלגלג על השטויות שלהם.
פופוביץ הרגע סיים 52 דק' מתישות, והיה רחוק שניות מאליפות, באמת נראה לך שיש לו כח בפעם ה…לענות על שאלה כמו "למה דנקן לא היה על המגרש?". ככה. ככה הוא החליט. הוא מאמן מספיק זמן, עם מספיק תארים כדי להחליט את מהש הוא החליט, ולא אתה ולא עיתנואי אחר ולא אף אחד יכול להחליט בשבילו מה יותר טוב באותו רגע לקבוצה ומה יביא לה ניצחון.
דבר נוסף. רשמת שפופוביץ העניק למיאמי אליפות. בגילך, לא הייתי מצפה לשליפה כזו. כמובן שאתה מתריס, ושופך רעל כל כל מי שלא מסוגל להלל ולשבח את ההיט האדירים, אבל הם עדין צריכים להגיע ביום חמישי, ולנצח את הספרס.
לספרס זה ה-משחק האחרון 0כנראה9 בתור קבוצה שמאיימת באופן משמעותי על התואר, ואני לא רואה איך הם "מעניקים" את התואר לחבורה הבזויה של מיאמי.
לעתונאים ישנה עבודה לעשות. מסיבת העתונאים נערכת כ-20-30 דקות אחרי סיום המשחק. פופוביץ לא איבד את אשתו או בתו.הוא הפסיד משחק כדורסל. הוא היה שם וראה כבר הרבה בחייו. לפחות תהיה נימוסי וקצת יותר עדין עם עתונאים שמרוויחים את לחמם. זה הכל חלק מהשואו, ואף מאמן – אף פעם – לא היה כזה 'קצר' וסרקסטי עם העתונאים.
rami זכותו וחובתו של מאמן להחליט את החלטותיו, וזכותם וחובתם של עיתונאים לשאול את השאלות שמענייות רבים מהצופים ולהוות עבורם פה. למרות שאני יכול להבין את התסכול והכעס של פופ אחרי ההפסד המרגיז הזה, עדיין מצופה ממאמן ברמה הזו להבין את כללי המשחק, ולענות לענין, גם אם הדבר שהכי בא לו לעשות באותו רגע הוא לבעוט לאותו עיתונאי נודניק בישבן. גם אותי מעניין מאד לדעת מה עבר לו בראש באותו רגע ומדוע קיבל את אותן החלטות, והייתי שמח לקבל תשובה לענין ולא קנטרנות מרגיזה.
מהי אלופה ראויה בעיניך דדי ? היו אלופות הרבה פחות "ראויות" כמו סיאטל ועוד אלופות משנות ה70 שבקושי הותירו חותם. שתי הקבוצות הללו ובעיקר ס"א היא קבוצה שמותירה חותם משמעותי בליגה, גם אם לא תזכה באליפות, ומיאמי בוודאי מעוררת ענין רב ואליפות שניה ברציפות אם תהיה כזו אינה דבר של מה בכך ובוודאי בעני לפחות ראוי להערכה.
אלעד, הן שתיהן אלופות ראויות ביותר שהיו חייבות לנצח קבוצות מצויינות בדרך לגמר.
אני מסכים מנחם למרות שאני לחלוטין בעד ס"א.
תנו לי שם של אלופה אחת מ 30 השנים האחרונות שאחת מהקבוצות האלה היתה יכולה לדגדג…
לא קיימת.
שתי קבוצות טובות ולחלוטין לא גדולות באף קנה מידה שהיו עפות לכל היותר בגמרים אזוריים בשנים קודמות.
קשה מאד לעשות השוואה כזאת. כמובן שיש מאזנים של אלופות גדולות כשיקגו, בוסטון 86 או פילדלפיה 83, ויש אפשרות לבחון קריטריונים סטטיסטיים שונים, אבל יש גם הרבה הילה סביב אלופות העבר הגדולות שלעיתים פוגעת בשיפוט האובייקטיבי של ביצועיהן.. מצד שני היום כשאני צופה בסרטוני משחקים משנות ה80 נראה לי שהמשחק שם הוא בהילוך איטי. המשחק השתנה לחלוטין מבחינת רמת האתלטיות, הדגש על יכולת אישית וכו' כך שקשה ביותר לערוך השוואה אפקטיבית כזו. על סמך איזה קריטריונים אתה משווה ? 30 שנה זה המון זמן וצריך לקבוע איזשהו קנה מידה אובייקטיבי שעל פיו אפשר לבדוק זאת
יוסטון של 94 או אלופות קרובות יותר כ- דטרויט של 2004 או דאלאס של 2011 לא נראות לי על פניו מוכשרות יותר מהשתים שנאבקות היום. גם סגניות כאורלנדו, קליבלנד פילדלפיה של אייברסון, או ניו ג'רזי של קיד לא מאד מרשימות במבט לאחור. בכל מקרה גם מיאמי אם תזכה, ובוודאי ס"א הן לא קבוצות של אליפות אחת כך שלומר שהן לא מדגדגות אף אלופה מהעבר נראה קצת מוגזם.
אתה שופט סגלים במקום יכולת של קבוצות.
בעצם למה אני מתפלא.
בגלל זה אתה והדוק לא מבינים בכלל את ההבדלים ברמות בין 2 אלה לאלופות עבר – אפילו מיאמי של השנה שעברה שהיתה לא משהו בכלל.
דדי, גם מיאמי וגם הספארס מנצחות את הליקרס שניצחה לפני 5=6 שנים על 20 נק' ממוצע כל משחק
אוקיי עכשיו נרגעתי – אתה יכול להמשיך לבקר את ידע הכדורסל שלי כמה שבא לך.
אני אראה בזה חיזוק משמעותי לביטחון שלי בידע הזה…
אולי תחכים אותנו בגאונותך הבלתי ניתנת לערעור, הרי מתוך 10 קבין של חכמה לא השארת לאיש מפשוטי העם אפילו קמצוץ.
דדי אני באמת מעריך את הידע שלך, ויכולת הניתוח שלך, אבל הנטיה שלך להתנשא על אחרים ולדחות בבוז כל דעה השונה משלך היא לא לענין.אם זו הדרך שלך להגיב אני מחוץ למשחק.
תקרא את התגובה הראשונה של מנחם אלי ותבין מאיפה זה בא…
מנחם מקווה שתקבל את הביקורת למקום חיובי. הדברים נאמרים באהבה גדולה והערכה ולא כדי לפגוע או לנגח.
גם מנחם שאני מעריך מאד נוטה לפעמים לעבור את הגבול ולפגוע באנשים באמירות לא לענין, למרות שהפעם אני חושב שהביקורת שלו הייתה לגיטימית. הכדורסל הוא משחק אמוציונלי ואצל כל אחד זה מתחבר למקומות שונים באישיות, ומתחבר לרגשות, אבל על כולנו מוטלת החובה להשתדל לשמור על אווירה נעימה ושפה לא פוגענית. לעיתים מאד לא נעים לי אישית לקרוא פוסטים רק בגלל השפה. אנ י משתדל גם אם לא תמיד מצליח להעביר ביקורת עניינית ולא אישית. אני מקווה שהדברים ילקחו למקום הנכון וכמובן שאני מכוון אותם. ראשית אלי.
דדי, אני מקווה מאוד שתקרא את התגובה הזאת, היא נכתבת בלי טיפת ארס ואני מקווה שכך תקרא אותה ולא תיקח את הדברים כאילו אני מנסה לפגוע בך או להתנצח כי זה פשוט לא המצב. ממש יושבת עליי הצורה בה ההתכתבויות איתך כאן מתנהלות, אני בטוח שגם לך זה לא כיף, ויש בי תקווה שאם רגע נגיד את הדברים בצורה מכבדת – הם ייפלו על אוזניים קשובות וכולנו נרוויח מכך.
אני עוקב פה די באדיקות אחרי התגובות באתר ואני יכול להעיד שלפחות מבין אלו הכותבים תגובות – אתה ללא ספק אחד הגולשים בעלי הידע הכי רחב באתר, וודאי בכל מה שנוגע לכדורסל של ימינו.
אבל, וזה אבל ענק – הסגנון שלך, אולי לא בכוונה, הוא קשה לקריאה ויוצר אנטגוניזם כלפיך וכלפי הדעות שלך בגלל שהוא חוטא בהתנשאות ויהירות שאין להן הצדקה גם אם נניח לרגע שאתה באמת יודע יותר טוב מכולם, ואני בטח לא צריך להרחיב בטיעונים למה להתנשא על מישהו זה רע..
אני לא נכנס לוויכוחי "למי יש גדול יותר" ( כלומר, מי יודע יותר) כי זאת בכלל לא הנקודה. גם אם אתה שמש העמים – אם לא תשנה את סגנון הכתיבה למשהו יותר נעים, מקבל ופחות מתלהם – אף אחד לא יחכים מהפנינים שאתה מוציא ואף אחד לא ישקיע זמן בלקרוא את התגובות שלך.
אם אני מרגיש שאתה לא חבר שבא לחוות איתי את המשחק כאן בבלוג, אם אין בינינו דיבור נעים ומלמד – אז אין לי שום סיבה להשקיע אפילו שניה בקריאת התגובה שלך או כתיבת תגובה חזרה.
קרבות התרנגולים שמתפתחים כאן, במקום להוסיף חוכמה – מוסיפים שנאה וכעס וזה באמת באמת חורה לי.
אני אומר את הדברים בהערכה רבה, אני בטוח שאתה בחור טוב ואינטיליגט ובאמת מקווה שתקבל את הדברים בהבנה בשביל שלכולנו יהיה יותר כיף יחד
צריך לבטל את מסיבות העיתונאים המטופשות האלה…אני רק יכול לתאר לעצמי איזה גהנום זה ללכת אחרי כל משחק ולענות על אותן שאלות מטומטמות…
היית מעדיף לקטוף כותנה 10 שעות? פופ (וכל מאמן אחר) משתכר 5 מיליון ויותר כדי לאמן 7 חודשים. חלק מזה זה לענות לשאלות מטופשות. אם זה יותר מדי קשה לו – שיילך לחפש עבודה אחרת. זה חלק מה-JOB DESCRIPTION. טייק איט או ליב איט. אבל אל תעליב עתונאים צעירים שזה תפקידם, ושאתה משתכר בשבוע יותר משהם משתכרים בשנה
אילון יצאת אחלה גבר.
דדי, דחילאק, יש לך ידע ויש לך שכל, רק חסרה רטוריקה "חברית" וראייה קצת יותר אובייקטיבית של הדברים. כי נוסטלגיה היא קצת כמו הדשא של השכן…
אני חושב שיש כאן החמצה של 2 נקודות ענקיות :
1. 2 העבירות האחרונות של אלן היו FLAGRANT 1 – בכל סיטואציה אחרת זה מה שהיה נשרק, בשתיהן הוא היה תחנה אחרונה ובלי שום נסיון ללכת לכדור. אפילו אם רק אחת מהן היתה נשרקת האליפות היתה מוכרעת.
2. הקבעון המחשבתי של מאמני ה NBA או "הוראה מלמעלה" ? – 5 הפרש וגם ב-3 הפרש פוזשן אחד אחר כך, היה ברור שמיאמי צריכה שלשות בשתיהן – למה לא לעשות פאול ????!!!!!
למה לעזאזל פאול שעוצר מתפרצת זה "חכם" ופאול שמונע שלשות שמשוות משחק זה טאבו ???!!! – היום לצערי SA הפסידו אליפות על הגועל נפש הזה , פשוט מרגיז אותי שיש לך אפשרות לעשות משהו יותר טוב חכם ליעיל, שמוריד את רמת הסיכון ל-0 ואתה לא עושה אותו ??? – איפה WINNING IS NOT EVERYTHING – ITS THE ONLY THING ??? –
יופי פופ ו SA – אתם ספורטאים למופת. באמת. אהה. כן. ובלי אליפות. קיץ שמח לכם.
תקרא את מה שכתב למעלה בקשר לפאול…
מה שמנחם כתב בכתבה*
זה לא חלק מזה…זה נכפה במשך השנים וזה לא תורם כלום לאף אחד…אני מעדיף שפופ לא יהיה צבוע ויעמיד פנים שיש מה לחדש על המשחק שכולם ראו בדיוק כמוהו.
מה הקשר בכלל לגובה השכר? משלמים לו בגלל שהוא מאמן טוב לא בגלל שהוא דובר סן אנטוניו.
שימי, אני מנסה להסביר לך בעברית וכנראה שאתה לא מבין ואצטרך לעבור לאנגלית. אז אנסה שוב בנסיון אחרון: זה חלק מהעבודה וחלק מהמשכורת, ברור לך? הוא לא מסכים? שילך לחפש עבודה אחרת. אנשים קונים עתונים; אנשים רוצים ציטטות; זה החיים של האתרים. הייתי אומר שזה אפילו חלק מהמשחק. מותר לו להעמיד פנים של מאמן מאוכזב ומתוסכל, אבל על תוציא את תסכולך על עתונאים בני 25 ששלחו אותם למיאמי ל-4 ימים לכתוב על המשחקים, ראיונות, וצבע. חלק מהמשכורת שלו זה מסיבת עתונאים אחרי כל משחק משך כל העונה והפלייאוף, וזה חלק מהסכם העבודה בין ה-NBA , הקבוצות, המאמנים,והשחקנים. גם שחקנים מחוייבים לבוא למסיבת עתונאים, אפילו אם זה שחקן שזה עתה הפסיד אליפות במו ידיו. הוא לא דובר ס"א. זאת חובתו כמאמן כי זה כתוב בחוזה.
עכשיו אתה מבין?????
צודק.קצת אנושיות לא תזיק לאף אחד.
מחר יכץבו בחוזה שהוא צריך ללקק להם את הישבן וזה יעשה את זה חלק מהעבודה מבחינתך?
מזל שפופ הגיע למעמד כזה שהוא יכול לצאת נגד הטמטום הזה…
אולי לך קשה להבין שלא כל דבר שכתוב בחוזה הוא נכון וצודק
לך תשאל עובדי קבלן בנושא.
ועוד דבר, זה שהוא מחויב להגיע למסיבות העיתונאים- הוא מגיע.
אבל הוא לא חייב לאהוב את זה ולא חייב להיות נחמד.
ודבר אחרון,
אם אתה אומר שמסיבות עיתונאים זה חלק מהעבודה של פופ, אז גם לראיין את פופ זה חלק מהעבודה של העיתונאים, שיתמודדו עם זה, גם להם משלמים על זה וגם להם יש חוזים.
וידויו של היט הייטר או שונא מיאמי –
מה כבר לא נכתב על הסדרה הזו או על המעבר של לברון לפלורידה, והאיחוד של השלישייה הגדולה , כמה מקום במרחב הוירטואלי, המצולם, והכתוב תפסו המיאמי היט. אני זוכר קבוצות שנואות במהלך ההיסטוריה, כשהלייקרס (כמה שהם מתגעגעים כיום לימים הללו) ספגו את מירב הקיטונות, גם את הספרס של ברוס בואן אהבו לשנוא, את הבאד בויז וגם למייקל חיכו בפינה המון אוהדים שרצו שאנדרדוג ינצח או סתם כאלה שלא יכלו לעמוד ולראות את בארקלי וסטוקטון מגיעים קרוב לטבעת ולא מסוגלים לקפוץ מעל קיר בלתי עביר כמו מייקל בפיינלס. אבל כמות כזו של דחייה אני לא חושב שהייתה קיימת כנגד קבוצת NBA לפחות לא בעשרים השנים האחרונות.
אבל לי זה מותר, כי אני את ההיט פשוט לא סובל. לא בגלל המעבר של לברון , לא בגלל בוש ולא בגלל שריי אלן ויתר על משכורת כדי לזכות בטבעת עם פחות מאמץ, לא בגלל הפלופים הבלתי נסבלים שלהם, לא בגלל שלא חשוב מה שלברון יעשה כמעט תמיד לא ישרקו נגדו עבירות בצורה ההולמת את המציאות, לא בגלל הקהל הכי מפונק וחלש בליגה, לא בגלל ההבטחה של 6,7,8…. ואפילו לא בגלל האיש עם החליפות והג'ל שהקים את הקבוצה הזו וגייס את השחקנים והמאמן, אני לא סובל את ההיט בגלל סיבה אחת פשוטה – הם מכוערים !!
אשתי נאלצה לחזות בפיינלס כמה דקות והיא פשוט ברחה מהמרקע –" מה זה האף הזה (צ'אלמרס – ר.ש), איזו לסת ענקית יש לו (וייד- ר.ש) , מה הוא מוציא את הגועל נפש הזה מהפה כל רגע גם ככה הוא ממש מכוער עם כל הצלקות האלה והזקן המצחיק( האסלם –ר.ש), ומה זה הכרבולת עם הצבעים על כל הגוף ? זה נראה לו יפה ?? ממש פסיכופט. ומה זה הפרצוף המוזר הזה של השחקן הזה שנופל כשלא נוגעים בו בכלל (בוש- ר.ש) והבריון הזה עם השרירים והמגן זיעה, נראה כמו בן ארבעים והוא כנראה הכי מכוער שם (לברון – ר.ש). רק הגבוה הלבן הזה נראה קצת בסדר אבל נראה שהוא עוד רגע מתפרק ( מייק מילר -ר.ש). "
לא יעזור כלום, מיאמי היא ככל הנראה קבוצת השחקנים המכוערים ביותר שיש כיום בעולם.
ונעבור לרצינות –
אני לא סובל את ההיט בגלל סיבה אחת פשוטה – הפיינלס של 2006 וכל מה שקשור אליו, בגלל העובדה שכשאחת המעודדות נופפה בפונפונים מחוץ למגרש ועשתה קצת רוח, שלחו את וייד לקו כי חשבו שעשו עליו עבירה. בגלל שההיט ההיא הייתה אחת האלופות העלובות ביותר שזכו בתואר (כולם ראו מה קרה לקבוצה הזו לאחר מכן ואין להשוות את מה שקרה לדאלאס שהגיעה לשיא חד פעמי), והיא זכתה בו בצורה מכוערת ולא הוגנת שהסריחה למרחוק וכדי להוסיף חטא על פשע וייד שהיה חביב השופטים (כמעט מאה זריקות עונשין בשישה משחקים, ובמשחק החמישי והמכריע זרק 25 זריקות – יותר מכל הזריקות של המבריקס ביחד ! ..) ו"המיועד" הבא עוד העז לבקר את נוביצקי על כך שהוא כביכול נחנק כן הוא באמת נחנק אבל בלי השופטים לא היה בכלל דיון על כך וכולם היו זוכרים את הסדרה המונומנטלית שלו נגד הספרס האלופה בחצי המערב והניצחון במשחק שבע בבית של הספרס –זה אפשרי !!.
אז כן מאז אני לא סובל את ההיט שהצטרפו אצלי למועדון של הלייקרס (ד"ש מדונהי, דיוואץ' וסאבוניס ..). ובעיקר את וייד . לברון מבחינתי ומבחינת רבים הוא השחקן הטוב בעולם והראשון שהייתי בונה קבוצה סביבו, אבל המעבר שלו ,ששלח אצבע משלושת לחובבי הליגה, לחברו הטוב והשילוב עם בוש רק הוסיפו לי שמן למדורה של ההיט ואני פשוט לא יכול ליהנות מהקבוצה הזו, ואני מחכה להפסדים שלה מהבחינה הספורטיבית .
בכל סיטואציה אחרת הייתי יכול להתענג לעיתים מהיכולת של ההיט להגן בצורה אינטנסיבית , לתפור שלשות מהפינות אחרי חדירות, להיות הקבוצה המלהיבה ביותר במתפרצות מאז הלייקרס של מג'יק, לראות אותה בכמה דקות משנה מומנטום וקוברת קבוצות ומגיעה שלוש פעמים רצוף לפיינלס אחרי מאבקים קשים וסדרות מלהיבות , אבל העובדה שווייד עדיין בקבוצה הזו והעובדה שהם בנו שם משהו שעושה צחוק מחוקי השכר, והיהירות של כמה מהשחקנים שלהם פשוט מונעים ממני להינות מהם.
מה עוד שאת הספרס של דאנקן אני אוהב כבר שנים על גבי שנים – לא אשכח את היום שחגגתי את השלשה ההיא של שון אליוט בגמר המערב כשהקרסול שלו היה באוויר מעל הקו. איך אפשר שלא להתאהב בקבוצה הזו – הכדורסל הקבוצתי והמפרגן , המשחק היציב, ההגנה הלוחצת, ההברקות של הארגטינאי המטורף, – קבוצה שכזו לא אוכל למצוא בעוד שנים והעובדה שזה הצ'אנס האחרון שלהם לתואר (לא הוספתי אולי, כי זה הצ'אנס האחרון בהחלט) רק עושה את ההפסד לצורב במיוחד וכזה שאני לא זוכר כבר שנים.
וזו גם הסיבה שהייתי מוכרח למצוא אשמים, כמו שלא יכולתי שלא להאשים את רובן בהחטאה ההיא מול קאסיאס ששברה לי את הלב , אז עכשיו אני בא בטענות אל פופוביץ' שהפסיד (כן הוא בפירוש אשם מבחינתי בהפסד הלילה, עם מה שכבר כתבתי – החמישיגה בפתיחת הרבע הריביע, ההתעקשות על מאנו, ההוצאה של דאנקן לספסל, ולא לעשות עבירה ) את המשחק ואל מאנו שחירב אותו .
אבל אני יודע שבעוד כמה שעות, כבר לא אאשים אותם אלא רק אודה להם על כל מה שהעניקו לי בכל השנים המדהימות הללו (לאריאן רובן לא אסלח לעולם !!! – סתם, גם אותו אני מעריך ומוקיר ויודע שהוא עשה את הכל כדי להביא את הגביע להולנד ) ואתמוך בהם בכל נפשי כדי שאולי בכל זאת הם יצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולקחת את התואר שמגיע לשתי הקבוצות המדהימות האלה .
אבל כשממול נמצא באמת השחקן הטוב בעולם זה לא הולך להיות קל . אני לא רוצה להמר כי כל הימור שווה כקליפת השום. מצד אחד ההיט באים עם המומנטום, הם בבית ,הם עם הרגליים הצעירות, פארקר פצוע ונראה שלא יוכל לסחוב, גי'נובילי ממשיך להיות איום, וייד ירצה להראות שהמשחק הרביעי הוא לא מקרי, כולנו זוכרים את משחק האליפות האחרון שהיה במיאמי (חוץ מהרשתות שהכדורים של מילר לא נגעו בהם בגשם השלשות ההוא) ,השיפוט יהיה בייתי , והשמיכה של הספרס פשוט קצרה מדי. אז אולי יהיה בלואאוט לטובת קבוצה הבייתית כמו בגמר המזרח.
מצד שני סן אנטוניו נואשים לתואר, גרין חייב משחק גדול (החטיא היום שלוש שלשות חופשיות לגמרי ולא תרם כמעט מאום בהתקפה , פארקר עדיין יכול לעשות קסמים, אין שחקן עם רוח קרב גדולה משל מאנו, והדורבנות כבר ראו הכל ועשו הכל., ואם במשחק כל כך גרוע של ג'ינובילי, גרין, פארקר , וניל והעלמות בחצי השני של דאנקן הם בכל זאת היו צריכים לקחת את התואר אז במשחק טוב יותר אולי הם באמת יזכו בו.
ומשהו אחרון על לברון שמעורר כל כך הרבה ויכוחים – היום הוא פשוט לקח את הכל על עצמו ברבע האחרון, ונכון שהוא עשה טעויות בסוף, אבל היי מי שלא עושה לא טועה. אז הוא עשה ועשה וטעה אבל כרגע הוא נמצא כרגע במשחק של 48 טובות בבית מהתואר השני שלו. ובאמת כבר נמאסו ההשוואות עם מייקל, לא היה ולא יהיה כמוהו.
ודבר אחרון בהחלט , השופטים לא הכריעו את המשחק. קשה מאוד לצפות לשריקה של עבירה במהלך האחרון של ג'ינובילי (למה לכל הרוחות פארקר לא היה על המגרש בשניות הללו ?? ), השופטים עשו טעויות זה נכון, אבל הם לא היו אלה שהכריעו, יש רק לקוות שלא תהיה להם השפעה מכרעת במשחק האחרון.
כבר עניתי לך: הם מכוערים, אבל יש להם את החתיכות הכי טובות. ולכל שחקני הלייקרס נודף ריח רע מהפה, והם לא משתמשים בדיאודורנט.
פופוביץ' נראה כמו מאמן מתחיל בסוף הרבע הרביעי.
ריבאונד ראשון באשמתו (עלה עם 4 גארדים ולנארד)
בעקבות זה באה השלשה של לברון.
הוא הלך על ג'ינובילי שהיה לו 7 איבודים מתוך 12 של כל הקבוצה (סיים עם 8 כאמור).
ואז שוב המשיך עם אותה חמישייה בלי אף גבוה ומריבאונד הוא חטף את השלשה.
קל לדבר על המהלך האחרון אבל הטעות לא היתה קריטית. מה שכן- אם הוא מאמין שהחמישייה של הגארדים יכולה לקחת ריבאונד, היא יכולה גם לחסום לזריקה, ואז המהלך לא היה כזה צפוי כמו שהוא היה. (אני מדבר על סוף הרבע הרביעי).
בקיצור פופוביץ'- יצאת טונה
פדרו (וגם מנחם) עם כל הכבוד…
אתה מדבר על אחד המאמנים המנוסים ביותר בליגה שמכיר את הקבוצה כמו את כף ידו.
יותר חשוב, לך לוידיאו, פופ הימר כל האליפויות על מאנו בדקות האחרונות והתוצאה ידועה, אני חושב שהוא פעל לפי היגיון שהוא האמין בו והפסיד, אך בשום אופן לא התנהג כמו מאמן טירון.
זה היה לפני 6 שנים! היום מאנו בן 33 והוא היה במשחק נוראי!!
והטעות היותר גדולה היא לעלו בלי גבוה פעמיים כשהוא צריך את הריבאונד
מנחם לאחרונה צירפת לאתר כותב חדש ומשובך וכמובן יובל עוז התותח אבל אין על השועל הוותיק בנוגע לכתיבה על כדורסל אז תודה על סקירה איכותית ואפילו אובייקטיביות !
אחלה פוסט.אני חושב שהפליאוף הזה עושה שירות טוב ללברון השחקן ורע ללברון האגדה.והכל בגלל שאנשים סוף סוף מקבלים פרופורציה ללברון. כמו שאמרת גורדן הוא לא גם לא קובי.
אחלה פוסט.אני חושב שהפליאוף הזה עושה שירות טוב ללברון השחקן ורע ללברון האגדה.והכל בגלל שאנשים סוף סוף מקבלים פרופורציה ללברון. כמו שאמרת גורדן הוא לא גם לא קובי.
חברה עזבו אתכם שטיות עוד רגע רבע 4 ריאל ביתרון 7 על ברסה משחק אליפות
ניהו משחק מדהים של סרחיו יול
מזל טוב לריאל מדריד על זכייתה באליפות ספרד ועל סדרה מדהימה מול ברסה אם יש מגיע אז מגיע לה ומילה טובה לשארס עם 28 נקודות האחוזים גבוהים מאוד לילה טוב
מנחם אתה רואה את המשחק לא יאומן איטליה גול מדהים של קאגווה ופנדל שלא היה על אוקזקי
ואת הבישול לפנתיאון – כן כן – של ניימאר GR ראית? אמייזינג! אני ממסי לא ראיתי את זה
אליפות, הלוואי!
איזה מחצית עם קצב שערים קרנות קורות הצלות ובעיקר כדורגל טוב
WOW WOW WOW איזה משחק ואיזה יפן
כן, ראיתי הכל אבל הייתי בבאר של כדורגל ללא המחשב. אבל עם כל הכבוד, אני חושש שבראזיל לא טובה מספיק: מלבד 'האוק' כולם קטנים מדי ולא אתלטים מספיק.
היפנים מדהימים איזה טאץ איזה השתחררות איזה מהירות
NCq39W I value the blog post.Really looking forward to read more. Awesome.